שוב שישי בבוקר ואני מתיישבת על המחשב לכתוב את הפוסט של היום..

מתלבטת בכל פעם אם לשתף קצת מהעולם הפרטי שלי,

שלא ממש מתנהל כמו שהייתי רוצה בתקופה האחרונה.

אני מודה, הוא לא פשוט, בלשון המעטה.

וזה לא שאני מנסה להסתיר פשוט גם לדבר על זה בכאלו פלטפורמות זה לא ממש בשבילי.

וככל שאני מנסה להתרחק מהרשתות החברתיות בזמן הזה כדי לקבל קצת שקט ומבט פנימי על החיים שלי, אני לא לגמרי מצליחה ולא מפסיקה לראות עוד ועוד אנשים שכותבים (בפומבי או באנונימיות) על משהו שקורה להם בתקופה הזאת.

זה לא מפתיע, ויש בזה משהו מאוד מאחד.

אני מרגישה ויודעת שהרוח נושבת לכיוון חדש, מקווה ומאחלת שהאביב שבפתח יביא איתו פריחה