פוסט הכרות מחודש

מחודש כי הרבה זמן לא כתבתי קצת על עצמי

אז אני מוריאל, בת 36, נשואה לאהוב ליבי וגם לעבודה

וכמובן אמא לרוי בן ה7 ולאיילה בת ה4.

לאחר ילדות קסומה במושב קטן בצפון הארץ, פרשתי את כנפיי ועברתי לחיות במרכז הארץ.

לימודים, מלצרות, הרבה תל אביב וקצת רמת גן.. שם למדתי ופתחתי את העסק שחוגג עוד רגע 12 שנה (!!!)

הסטודיו הראשון שלי היה בסלון הבית של דירת חדר שינה וסלון (כלומר, חדר שינה וסטודיו),

עם תמיכה ענקית של בן זוגי עוד מאז.

מהר מאוד הבנו שהחלל הקטן והצפוף הזה כבר לא בשבילי ומשם עברנו כמה וכמה דירות.

ולאחר כ6 שנים במרכז חזרנו צפונה לקיבוץ דן שבגליל העליון.

שם פתחתי ממש יחד עם הגדול שלי שנולד את הסטודיו החדש שלי.

הסטודיו כבר עבר עוד מקום והפך לסטודיו בתאורה טבעית בלבד.

הטייטל של התאורה הטבעית נשאר אך עם בוא הקורונה החלטתי להפסיק לצלם בסטודיו ולהתמקד באהבתי הנצחית –

צילומים בטבע וצילומים אצלכם בבית

בנוסף, יש לי כובע נוסף שאותו אני חובשת כבר כמה שנים טובה – לימודי הצילום.

אני מלמדת צילום בסמרטפון וצילום מקצועי במצלמה דיגיטלית.

עסקים, ילדים ואנשים פרטיים.

מלמדת באופן פרטני וגם דרך מכללת תל חי.

מוזמנים להציץ פה כדי לראות מה אני מציעה: https://did.li/zNyTY

לסיכום, חשוב לי לספר לכם את השנקל שלי לאיך אני רואה את עולם הצילום:

אני רואה אותו כיצירת אמנות של העולם, תיעוד לרגעים של החיים.

מבחינתי הצילום הוא לא שילוב של טכניקות או ציוד משוכלל, הטכניקה היחידה שקיימת כאן היא העין של הצלם ושל המתבונן.

התחלתי לצלם בגיל 15. אז רכשתי את המצלמה הראשונה שלי, והתאהבתי.

התאהבתי בתמונה, באסטתיות ובחיתוך שהעין שלי בוחרת לעשות.

היכולת לשמר את המציאות כפי שהיא ובמקביל ליצור מציאות חדשה.

אני מזמינה אתכם ובעיקר אתכן לתיעוד של הרגעים המרגשים שלכם.

בתמונות: אני, האהבות שלי וכמה מהעבודות האהובות עלי מהשנים האחרונות

(וואו זה היה קשה לבחור)