תגובה אחת

מהצד השני של המצלמה

הגענו לדנה ביום שבת בבוקר אחרי נסיעה של שעתיים וקצת מהצפון הרחוק שלנו..

רוי כמובן היה ער כל הדרך ונרדם 3 דקות לפני שהגענו.

אבא יאיר סחב אותו בשינה עמוקה על הכתף אבל איך שנכנסו אליהם הבייתה הוא התעורר והתחיל לעשות שטויות ובלאגן עם הבנות של דנה 🙂

אני ודנה חברות עוד מלפני ההריון של רוי, הכרנו עוד כשגרתי במרכז.

יש מעט מאוד קשרים שנשמרים אחרי שהמרחק עושה את שלו, ואני ודנה הצלחנו לשמור עליו.

בהתחלה היא צילמה רק אותי.

ובאופן סופר מפתיע הרגשתי בנוח כבר מהרגע הראשון.

אולי כי אני כבר כל כך הרבה שנים מכוונת את ההריוניות שמגיעות אלי איך כדי לעמוד, איפה להניח את הידיים ולאן להסתכל…

והכל בדרך שתראה כמה שיותר טבעית.

חוץ מזה יש משהו בצילומי הריון שלדעתי הם קצת פחות מביכים לנשים שקשה להן לעמוד מול המצלמה..

כי בתכלס יש הרבה התעסקות בבטן וזה קצת מושך מאיתנו את תשומת הלב ומקל על המבוכה 😉

וחוץ מזה לא צריך לדאוג להכניס אותה כל הזמן  😀  😛

    

אח"כ צירפנו לצילומים את רוי ואת יאיר.

יאיר כבעל מן השורה שיתף פעולה בצורה "פנומנלית"!! סתם סתם, הוא היה ממש אחלה עם זה 🙂

ורוי כיאה לילד בן 2.8 עשה קצת בלאגן (בלאגן טוב כן?)

אבל כפי שאתם יכולים לראות, בזכות האנרגיות והסבלנות המדהימה של דנה (ואולי גם איזה שוחד קטן על הדרך),

קיבלתי מזכרת נדירה שתישמר לי ולכל המשפחה שלנו לשנים רבות.

תודה דנדוש, אני אוהבת אותך <3

 צילומי הריון ומשפחה   צילומי הריון ומשפחה צילומי הריון ומשפחה

 

 

 

תגובה אחת

  • השבדנה אופיר 14 ינו

    אוהבת אתכם 💕 אשרי שזכית בך חלק מחיי.

השאר תגובה