חדר במלון ומשפחה
איך שנחתנו במלון שבועיים אחרי השבת השחורה עלה לי הרעיון לפרוייקט.
לקח לי קצת יותר מחודשיים עד שהצלחתי להוציא את המצלמה מהתיק.
המחשבה שלכל משפחה יש פה חדר שלאט לאט יהפוך להיות הבית שלנו לתקופה הקרובה/רחוקה עוד לא ממש הייתה באמת מובנת.
כשכל החדרים והרקע של הצילום נראה אותו דבר והדברים שמשתנים זה כמובן האנשים אבל חדי העין גם ישימו לב גם לניואנסים הקטנים.
לאלה שישר סידרו את כל הבגדים בארונות לעומת אלה שלא היו מסוגלים להוציא בגד אחד מהתיק.
את מי שהרגיש שהוא חייב לארגן לו פינה נעימה לעבודה או אפילו לילד המתבגר.
להוסיף עציץ או תמונה על המראה או אולי להזיז את הספה הנפתחת לכיוון קצת אחר.
כל אחד ומה שנתן לו טיפה אחת קטנה של תחושת בית.
מטרת הפרוייקט היא להראות את חיי המשפחות שחיות כבר 3 חודשים רחוק מהבית בחדר אחד במלון.
התנאים שלנו טובים, טובים מאוד אפילו על זה באמת שאין תלונות.
אבל אין מה לעשות, זה לא הבית.
אנחנו עוברים פה חגים, ימי הולדת ואירועים משמחים אחרים. אנחנו מחזיקים בהם כדי לשמור על טיפה של שפיות ושגרה בתוך הכאוס. משפחת קוזצקוביץ'
אז איך מסתדרים בחדר משפחה שלמה?
איך כל אחד הצליח למצוא לו איזה פינה או להוסיף משהו שיגרום לו להרגיש טיפ טיפה של בית?
איך משלבים את כל מה שנקרא עבודה, משפחה, חברים ומנוחה בחדר אחד ומצליחים לשמור על שפיות? (או שלא)
סה"כ בוקר רגוע בקיבוץ/מלון דן כרמל משפחת רוח
חדר אחד ובו הכל. עבודה משפחה מנוחה חברים
5 על מיטה 1 – משפחת גריידי
כמו בכל סשן המיטה הייתה הסנטר של ה"בית".
שם קורה כמעט הכל.
אצל המשפחה שלי זה לגמרי הפך כבר גם לשולחן אוכל, אחרי שלא הסכימו להיכנס לחדר אוכל בשבועיים האחרונים.
משפחת אילת
- בניית אתרים
