אי שם, לפני שנים, לפני שנים, לפני שנים רבות

(כמו שהגדול שלי אומר כשהוא מספר על משהו שקרה אתמול ??)..
גרו זוג צעיר בדירת 2 חדרים ומטבח פצפון,

במרכז הבלאגן בעיר הגדולה וללא הפסקה, הרי היא – תל אביב.
בת הזוג סיימה את לימודיה בצילום והייתה כמהה כבר להיכנס לעולם הצילום הנכסף

(וגם כבר להרוויח כמה גרושים סוף סוף)..

בסוף לימודי הצילום שלה הייתה להם תערוכה.
במהלך כל הלימודים כל תרגיל שצילמה, היו בו אנשים.
היא צילמה את בן הזוג, את השותפות שלה ועוד כמה חברות טובות.
כולם היו מודלים להתהוות שלה, שדרכם הגיעה לחיבור של צילום גוף האישה.

משם עד לצילומי נשים בהריון הדרך הייתה די קצרה, החיבור היה חזק וישר הבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות.

עם בן זוג תומך (בלי הרבה ברירה), החליטה לקפוץ היישר למים ופתחה סטודיו לצילום בסלון ביתה.
המים היו נעימים אבל די עמוקים ומהר מאוד היא הבינה שזה לא מספיק לה, היא רוצה יותר.

דרכה התגלגלה בין מספר דירות, ויחד איתה הלך לו הסטודיו וגדל.
ממרכז העיר לדרומה היפה ולאחר מכן, לרמת גן.

לאחר כ3 שנים גילו השניים כי הם הולכים להיות הורים.
עזבו את העיר, היישר להתחלה חדשה, בצפון הרחוק והשקט.

כאן הם מגדלים את שני ילדיהם והיא גם את הילד השלישי שלה,

הלוא הוא הסטודיו – שנכון להיום מתפרש לו בין הטבע המפעים ובתי הלקוחות שופעים האור הטבעי.

מאז צילמה מאות נשים בהריון.
היא הכירה את הגוף ההריוני על כל צורותיו ויופיו.
ועד היום היא מתרגשת לפני כל מפגש שלי עם הריונית חדשה שבחרה בי לתעד אותה.

לא תמיד הדרך סלולה ופשוטה,
אבל כשיודעים שזו אהבה, נתקלים במכשולים בשמחה