פרוייקט צלקות // מוריאל עציוני

סשן 7 – סיגל

הצלקת: קיסרי

המילה: אהבה

מאיה שלי לא התהפכה במהלך ההריון, כל הזמן הייתה במצג עכוז.

לקראת שבוע 37 קיבלתי הפנייה לניתוח קיסרי לאחר נסיונות רבים וכואבים להיפוך אצל מומחה..

הקושי הגדול שלי היה באיבוד הלידה שלי.. מאוד רציתי לחוות לידה ואת התחושות האמנם אולי כואבות אבל חזקות כל כך..

מאז אני פעילה במספר קבוצות בפייסבוק כמו לדוגמא "קיסר נולד"

חשוב לי להעביר הלאה את עניין אפס הפרדה, גם בקיסרי יש זכויות! לפעמים צריך להתעקש, גם על מלווה, עור לעור, הנקה.. לי לא הייתה את המודעות שבכלל אפשר לדרוש דברים, את מאיה ראיתי למשך חצי דקה כשהייתי עוד על המיטה עם ידיים קשורות וראיתי אותה שוב רק לאחר מס' שעות.

זה ניתוח לכל דבר, ניתוח בטן, עם השלכות לעתיד, לפעמים גם על הלידות הבאות..

דבר נוסף שמאוד חשוב לי להעלות אליו מודעות זה עניין הלידות עכוז.

הרי פעם, לפני 30 שנה, עוד לא היה מכשור שהיה יכול להראות לנו באיזה מצג נמצא התינוק, ונשים היו יולדות גם במצג עכוז..

היום אין הרבה בתי חולים ורופאים שמסכימים או בעצם יודעים לילד בצורה כזו ושולחים ישר לניתוח קיסרי.. אבל עדיין יש כאלה שנשארה להם המיומנות.. והלוואי והייתי יודעת לפני שיש לי אפשרות ללידה ולא לניתוח.

הצלקת שלי לא החלימה כל כך טוב, כנראה בגלל נטייה שלי של הגוף לא להחלים מצלקות..

היא נשארה יחסית נפוחה ואדומה והיא די מציקה, מאוד מגרדת.. ולא נעימה

הצלקת שם, כל הזמן במודעות..

ולמרות הכל היא הוציאה ממני את האהבה שלי, וזה מה שהיא מסמלת עבורי.

צלקת של אהבה.

לסשן ה1 של הפרוייקט לחצי כאן