ברור שיום לפני אני נזכרת להתיישב ולכתוב אותו

את פוסט יומולדת שנתיים שלך.

אז כן – אמאלה – גדלת קצת..

כבר לא תינוקי, ממש ילד נהיית.

פותח לבד את הדלת, מקשקש בלי הפסקה, מחייך למצלמה של אמא כשהיא מבקשת ממך

יש לך מילה אהובה היום, המילה היא לא. זה התחיל ביו והיום אתה כבר אומר את זה נכון.

לפעמים אתה אומר אותה מתוך שינה, "יו יו יו יו יו!" אתה צועק, ואני ואבא שלך נקרעים מצחוק בסלון.

אנשים מסביב כבר מתחילים לשאול מה עם אח/ות, אבל אני מסבירה להם שאני רק רוצה להנות ממך עוד ועוד.

לפעמים כשאני ואתה לבד (ועם כל הסבתות והדודים זה לא קורה הרבה), אתה מרגיש לי כבר ממש מבוגר. אנחנו יושבים ומדברים ואתה מספר לי על השירים והחברים שלך בגן,

ועל מה שראיתם היום בטיול או לפחות זה מה שאני מצליחה להבין ממך 🙂

אז לפני שזה נהיה דביק מידי אני אתן לתמונות (כרגיל) להמשיך להשתפך במקומי.

תודה למי שקרא ויומולדת שמח לך אהוב שלי <3